ליבו בע"מ נ' שרית

פסק דין

מבוא

בפני תביעה בסדר דין מהיר בגין יתרת חוב בלתי מסולקת בסך של 3,685₪, כערכו ביום 12.9.08.

על פי המתואר בכתב התביעה, פתחה התובעת בהליכי הוצאה לפועל בתיק 03-12903-07-7, כנגד מר איציק חן, בעלה לשעבר של הנתבעת, בגין שיק שחולל הרשום על שמו. בכתב התביעה פורט, שהנתבעת התחייבה לשלם את החוב האמור, וכן שביקשה להצטרף כחייבת נוספת בתיק, ואולם למרות התחייבויותיה, סירבה לשלם את החוב לתובעת, אף סירבה להצטרף כחייבת מס' 2 לתיק האמור.

לכתב התביעה צורף כתב התחייבותה של התובעת וסומן כנספח ב' (להלן-"נספח ב').

ביום 13.10.09 הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן, בטענה שהתחייבותה לשלם את החוב הושגה במרמה, שכן בשעה שחתמה על נספח ב', לא הייתה רשומה על גבי הצילום כל התחייבות, וזו הוספה במרמה בשלב מאוחר יותר. ביום 09/12/14 החליט כב' הרשם נ' פלקס שיש ליתן לנתבעת רשות להתגונן לאור טענותיה, שכן ככל שיהיה בידה להוכיח את טענותיה, לא יהיה במסמך אשר צורף לכתב התביעה כדי לחייבה, שכן היא לא הסכימה לתוכנו.

גרסת התובעת

לטענת התובעת, הגיעה הנתבעת למשרד עורכי דינה וביקשה לבטל את פקודת המאסר שהוצאה נגד בעלה לשעבר, וזאת על מנת לאפשר את השתתפותו בחתונת בתם, אשר עמדה להיערך מספר ימים לאחר מכן. בתמורה לעיכוב ההליכים, התבקשה הנתבעת לשלם סכום על חשבון החוב, או להצטרף כחייבת נוספת להליך ההוצאה לפועל. לאחר שהנתבעת בחרה להצטרף כחייבת נוספת, עוכבו ההליכים כבקשתה.

כתמיכה לטענתה של התובעת, הוגש תצהירו של עו"ד דוד בנג'י, עורך דינה. על פי המפורט בתצהיר עדות ראשית, התחייבה הנתבעת לשלם את החוב בתיק ההוצאה לפועל. עורך הדין הצהיר שצילם את תעודת הזהות של הנתבעת, ורשם על גבי הצילום את התחייבותה לשלם את החוב ולהצטרף כחייבת מס' 2 לתיק ההוצאה לפועל. על פי האמור בתצהיר, קראה הנתבעת את המסמך וחתמה עליו בנוכחותו של עורך הדין. כמו כן כתבה בכתב ידה את כתובתה ומספר הטלפון שלה.

במהלך חקירתו הנגדית השיב העד שנהג במקרה זה כפי שהוא נוהג בכל תיקי ההוצאה לפועל שבהם הוא מטפל. כן פירט שבכל מקרה שבו הוא מתבקש לבטל הליכים, הוא מבקש אחד משניים: לשלם סכום כלשהו על חשבון החוב, או לחילופין להמציא ערבים לתשלום החוב.

העד הבהיר שלמד מניסיונו בשנים ארוכות של טיפול בהליכי הוצאה לפועל, שלעיתים עליו להזדקק לשירותיו של גרפולוג, כיון שהחותמים מתכחשים לחתימתם, ועל כן סבר שלא די בחתימה שחתמה הנתבעת בפניו, וביקש ממנה להוסיף מספר פרטים אישיים בכתב ידה, למקרה שתכחיש את חתימתה.

עוד פירט העד בחקירתו הנגדית שתיק ההוצאה לפועל נגד החייב נפתח במהלך חודש אפריל 2007, ואולם עד חודש פברואר 2008, מועד ביקורה במשרדו, לא עלה בידו לגבות דבר על חשבון החוב. באותה תקופה הוצאה פקודת מאסר נגד החייב, לאחר ששולמה אגרה בסך 190 ₪.

כן העיד העד שלאור מחויבותו כלפי התובעת, לא הייתה כל סיבה לכך שיבטל את ההליכים או שיעכבם, מבלי שיבטיח את פירעון החוב באמצעות החתמתה של הנתבעת על התחייבות לשלמו, ככל שלא ישולם על ידי החייב.

טענות הנתבעת

הנתבעת טענה כאמור שבעת שכתבה את פרטיה האישיים על נספח ב', לא הייתה כתובה על גבי התצלום כל התחייבות, וכי היא לא נתנה התחייבות לתשלום החוב או להצטרפות כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל, בכל דרך שהיא.

בתצהיר עדות ראשית אשר הוגש על ידה, פירטה הנתבעת שהיא הגיעה למשרדו של עו"ד בנג'י ימים ספורים לפני חתונת בתה, על מנת לבקשו להימנע מלאסור את הגרוש שלה ערב החתונה. על פי תצהירה, הסכים עורך הדין לבקשתה, אמר לה שמדובר בחוב קטן, ושאין לה מה לדאוג. עוד נאמר לה שעל הגרוש להגיע לאחר החתונה להסדיר את החוב.

בתצהירה טענה שבשעה שעמדה לצאת ממשרדו של עורך הדין שאלה האם עורך הדין צריך דבר מה נוסף, ונענתה שעליה לצלם את תעודת הזהות ולרשום את כתובתה ומספר הטלפון שלה, וכך עשתה.

לטענתה, באותה עת היה הדף ריק, והיא מעולם לא נתנה הסכמתה להיות ערבה לחוב או להיות חייבת נוספת. כן הצהירה שהיא נדהמה "לנוכח המרמה והזיוף שביצע העו"ד".

במהלך החקירה הנגדית השיבה הנתבעת שהיא הגיעה למשרדו של עורך הדין כיון שבתה חששה שאביה ייאסר ולא יגיע לחתונה. אף שידעה, לטענתה, על כך שקיים לגרוש חוב המצוי בהליכי הוצאה לפועל, לא ידעה שהחייב נדרש לשלוח למקום ערב.

לטענתה הסתכל עורך הדין על החוב, אמר שמדובר בחוב נמוך, לחץ את ידה בחביבות, וכל שאמר לה היה שעל הגרוש להגיע אליו כעבור עשרה ימים.